סיפורו של קיבוץ גליל ים
הקמת הקבוצה והעלייה על הקרקע
ב-13/2/1932, 5 עולים חדשים מרוסיה (מיזיה דקל, ברכה דקל, יוסף קריב, אריה כץ ואריה שושני), חברי תנועת "הבחרות הסוציאליסטית", התאגדו להקמת קיבוץ עירוני. החברים התיישבו ב-2 צריפים בשכונת מחלול בת"א (אזור ככר אתרים).
ב-1/7/1933, כשהיו כבר 12 חברים בקבוצה, הם עברו לשכונת בורוכוב בגבעתיים (כיום רחוב בן צבי בגבעתיים), וגרו שם בצריפים ובאוהלים.
הקבוצה גדלה במהירות, וב-1940 מנתה 338 חברים. כדי שיהיה לכל החברים מקום, וגם כדי להתקרב לעבודה בנמל, חלק מחברי הקבוצה עברו למקום זמני - "השיכון" – 3 בניינים על גדות הירקון (רח' בני דן בת"א).
בשני האתרים שבהם חיו החברים היו תנאים תברואתיים קשים - המגורים היו ארעיים וצפופים, היה מחסור באוכל והיו הרבה מחלות. בנוסף, החלוקה ל-2 מחנות לא אפשרה ליכוד חברתי וארגון חיי משפחה בריאים. בעקבות כך, בשנים אלו היתה עזיבה גדולה וב-1942 נשארו בקיבוץ רק 50 חברים.
במקביל, הקבוצה חיפשה שטח קרוב שבו יוכלו להתגורר, להתרחב ולעבוד בחקלאות. בשנת 1938 נבחר ועובד שטח ביישוב הערבי ג'ליל ליד הרצליה, שנרכש בשיתוף קק"ל, וב-7/1/1943 נוסד קיבוץ גליל ים.
לטקס ההקמה הגיעו גם ראשי הישוב הערבי ג'ליל, שהיו ביחסים טובים עם הישוב היהודי. תושבי ג'ליל עזבו את הארץ עם הקמת המדינה.
בראשיתה של הקבוצה, חברי הקבוצה עמלו במטרה לכבוש את העבודה בעיר, ועבדו במגוון עבודות:
-
ברכבת - החברים כבשו את העבודה ברכבת - שהיתה עד אז בידי הערבים. הם עבדו בעבודות סבלות, ומיזיה דקל היה נהג הקטר העברי הראשון. במסגרת זו הם הצליחו להעלות בחשאי 1,000 עולים מקהיר.
-
בנמל - החברים היו חלק מ"פלוגות הים" שמטרתן היתה לכבוש את העבודה בנמל, יחד עם קיבוצים נוספים. הם עבדו בספנות וסוורות - תחילה בנמל יפו, וכשהחלו המאורעות ב-1936 השתתפו בבניית נמל ת"א. במסגרת זו סייעו גם להעלאת עולים שהתחבאו בספינות מטען.
-
דיג - חלק מכיבוש הים היה גם עבודה בדיג. לקבוצה היתה ספינה שאיתה היו יוצאים לדיג בים. בשנת 1945 טבעה הספינה והסתיים פרק הדיג של הקיבוץ
-
עבודות נוספות בקיבוץ ובעיר