סיפורו של קיבוץ גליל ים

עליית הנוער / חברות הנוער

עם השנים נרתמו הקיבוצים למשימות לאומיות שונות. אחת המשימות הייתה קליטת עלייה במסגרת "עליית הנוער".

עליית הנוער הייתה תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה, במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל, ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית, תוך כדי לימודים והקניית ערכים חברתיים.

במהלך מלחמת העולם השנייה ובסיומה נפתחו ברחבי אירופה בתי "עליית הנוער" רבים במטרה לעזור לילדים להשתקם, ובהמשך עלו לארץ ילדים רבים מבתי "עליית הנוער" באירופה.

בשנות ה-60' השתלב בפעילות גם נוער ישראלי, וניתן דגש רב יותר למאפיינים חברתיים-קבוצתיים והמינוח השתנה ל"חברת נוער". במסגרת זו, נקלטה בקיבוץ כל 4 שנים קבוצה של בני נוער בכתה ט'.

הם השתלבו בחיי הקיבוץ, וחלקם נשארו לחיות כחברים בקיבוץ. פעילות חברות הנוער בקיבוץ הסתיימה בשנות בתחילת שנות ה-90'.

​

אולפן עברית

אולפן עברית, הוא בית ספר ללימוד אינטנסיבי של השפה שמיועד לעולים חדשים מרגע עלייתם לישראל וכתנאי להתערותם בחברה ובשוק העבודה.

ב-1950 הוקם בקיבוץ אולפן ללימוד עברית, ממזרח לחדר האוכל (שעדיין לא היה קיים אז), בניהולה של שושנה רייכמן. סביב האולפן מוקמו צריפי המגורים של העולים.

בהמשך הוסבו הצריפים למגורי יא-יב ובהמשך למגורי המתנדבים. בשנות ה-80' נהרסו צריפי האולפן לצורך הקמת "חניית האקליפטוס".

​

מתנדבים

תופעת המתנדבים בקיבוצים החלה באמצע שנות השישים, כאשר צעירים ממדינות שונות הסתקרנו מחיי הקומונה בקיבוצים בישראל, והחליטו להתנדב ולהתנסות בחיי שיתוף.

לאחר מלחמת ששת הימים, עם גל ההזדהות והאהדה למדינת ישראל, התגברה והתמסדה תופעת המתנדבים בקיבוצים.

מרבית המתנדבים הגיעו ממדינות מערב אירופה בקבוצות או כבודדים.

הקיבוצים נהנו מעבודה זולה במקום העבודה השכירה שהייתה מנוגדת לאידאולוגיה הקיבוצית, אך בעיקר נהנו מהצבע החדש שהתווסף לקיבוץ והפתיחות לתרבות העולם...

חלק מהמתנדבים הקימו משפחות עם חברים ונשארו לגור בקיבוץ. חלק עשו את הדרך ההפוכה...

 

בשנת 1991, במהלך מלחמת המפרץ, נפסקה פעילות המתנדבים בגליל ים.

 

בשנות ה-60-70' התגוררו המתנדבים בצריפי האולפן ממזרח לחדר האוכל. בשנות ה-80' עם הריסת צריפי האולפן הועבר המתחם לבניין הצהרון ולמבנים סמוכים לו, שהובאו לקיבוץ מימית לאחר פינוי סיני.