top of page

חיי השיתוף

הקיבוץ הוקם כחברה שיתופית, המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל על הקניין ומטרותיה עבודה עצמית, שוויון ושיתוף בכל שטחי הייצור, הצריכה והחינוך.‏

השאיפה הייתה להקים חברה חדשה בה כולם יהיו שווים וחופשיים מניצול – "מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו".

לצורך מימוש השקפת העולם החברתית, נבנו מוסדות שיתופיים, כגון: חדר אוכל, מכבסה, בתי ילדים עם לינה משותפת, מגרש כדורסל, בריכה ועוד.

הקיבוץ נבנה בהתאם לתכנית בינוי מסודרת, שנועדה לשרת את השקפת העולם החברתית: השירותים המשותפים ומבני הציבור מוקמו במרכז, בתי הילדים בסמוך להם, ומסביבם - מבני המגורים.

תרבות ומסורת

בניגוד לאורח החיים היהודי האורתודוקסי של הוריהם בגולה, שאפו חברי הקיבוץ לקיים תרבות יהודית חילונית, אותה עיצבו לאורך שנים.

בערבי שבת נערכו סעודות חגיגיות בחדר האוכל, נערכו טקסי בר מצווה משותפים ובחגים נערכו מסיבות משותפות.

בתרבות היהודית-חילונית-חקלאית החדשה שהתפתחה, חגים יהודיים שהתלוו אליהם מאפיינים הקשורים לטבע או לעונות החקלאיות הפכו למשמעותיים ביותר (פסח, סוכות, ט"ו בשבט ושבועות).

ליל הסדר המשותף היה אירוע חגיגי מרכזי. ההגדות נכתבו ביד על ידי חנן דוד, וכללו גם מאפיינים מהטבע והחקלאות. בסדר השתתפו מאות חברים, ילדים ואורחים רבים.

גלריית תמונות
bottom of page