סיפורו של קיבוץ גליל ים

ביום העלייה של הקיבוץ על הקרקע ב-7 בינואר 1943, בראש הגבעה שכן מחנה צבאי בריטי.

המחנה היה של חיל האוויר המלכותי של בריטניה, והוקם במהלך מלחמת העולם השנייה, כחלק ממערך ההגנה של בריטניה בלחימה ב"מדינות הציר". מטרתו הייתה זיהוי מטוסי אויב שביצעו גיחות הפצצה וצילום בישראל (ת"א וחיפה הופצצו ב-1940 ו-1941 על ידי מטוסים איטלקים וגרמנים).

שטח המחנה היה חלק מהקרקעות שנקנו לצורך הקמת הקיבוץ, אך הופקע על ידי הבריטים לצורך הקמתו. לאחר פינוי המחנה, הושב השטח שהופקע לקיבוץ.

 

על המחנה שמרו חיילים אפריקאים מהקולוניות הבריטיות.

בלב המחנה, בראש הגבעה (אזור מגדל המים) מוקמו 2 אנטנות רדאר. המחנה כולו הוקף בגדר, כאשר אזור האנטנות והמבנים הסמוכים אליהן היו תחומים בגדר נוספת.

המחנה פונה ב-1944.

 

בשיפולים המערביים של הגבעה, היו מקלחות ושירותים. לאחר פינוי המחנה, הוסבו המקלחות לחדר טיפול בבוץ מים המלח עבור חברי הקיבוץ, אשר כונה בשם "טבריה" (על שם "חמי טבריה"). בשלב מאוחר יותר היה המבנה חלק ממחסן הנוי.

מבנה נוסף שנותר בראש הגבעה לאחר עזיבת הבריטים, שימש לצרכים שונים (מלתחות בריכת שחייה, מטבח לגן אירועים).

עם בניית שכונת המגורים ב-2015, נהרסו מבנים אלו.

 

השריד האחרון שנותר מהמחנה הצבאי הינו מבנה הנה"ח, ששימש למגורי הקצינים.

​

חברי הקיבוץ התישבו תחילה בשיפולים הדרומיים של הגבעה. מרכז הקיבוץ מוקם באזור זה וכלל את מוסדות הציבור - חדר האוכל, מחסן הבגדים, צריף התרבות, וגם המקלחת המשותפת...

צריף התרבות שימש למפגש חברתי, שמיעת רדיו וקריאת עיתונים, שלא היו זמינים בצריפי החברים.

האזור הוקף בגן סובטרופי שטיפחה שרה ד'.

בשנת 1949, הוקמה במקום צריף התרבות "המעבדה" של שמעון דרזנין, ששימשה לניסויים בביולוגיה וכימיה לתלמידי הקיבוץ.

בשנות ה-60' הועברו מוסדות הציבור למרכז החדש של הקיבוץ, באזור חדר האוכל הקיים.

 

בשנות ה-80' נבנה על חורבות צריף התרבות מקלט ("מקלט הפיזיותרפיה").