סיפורו של קיבוץ גליל ים
ענפי המשק
עבודה בישוב כפרי היא לא רק פעילות יצרנית, היא ערך חברתי -תרבותי, כפי שביטא זאת א.ד. גורדון: "לא עבודה לשם מחייה, ולא עבודה לשם מצווה, כי אם עבודה לשם חיים..."
דוגמא מוחשית לערך העבודה, ניתן למצוא בעובדה שחברי המשק הוותיקים המשיכו לעבוד הרבה מעבר לגיל הפרישה, כל עוד יכלו. בימים מסוימים, הגיל הממוצע במחלקת האריזה במדגל, עמד על 70 לערך. שנים רבות נמנעו במדגל להשקיע בקווי הרכבה ואריזה אוטומטים, והסתפקו בעבודת החברים הקשישים.
לאורך השנים עסקו חברי הקיבוץ במגוון ענפים, החל בעבודות הנמל והרכבת בשנים הראשונות, והמשך במגוון ענפי החקלאות והתעשייה שהתפתחו.
התפתחות החקלאות בגליל ים מחולקת לשתי תקופות; לפני מלחמת השחרור ואחריה.
תקופה ראשונה: הוקם לול, פלחה, משתלת פרחים, רפת , הכל בקנה מידה מצומצם.
תקופה שניה: אחרי מלחמת השחרור קיבלה גליל ים השלמה למשבצת הקרקע הקטנה שהייתה לה ובסה"כ הגיעה המשבצת המעודכנת לכ-2700 דונם, כולל שטח המחנה.
ענפי החקלאות שהוקמו לפני מלחמת השחרור, קיבלו לאחריה תנופה ואליהם נוספו ענפים נוספים; המשק החקלאי שהתפתח במרוצת השנים שלאחר 1948 כלל את ענפי המספוא, הפלחה, תפוחי אדמה, בוטנים, בטטות, תירס, פרדס, אבוקדו, אפרסמון, בננות, משתלת פרחים, לול, פטמים ורפת.
בשנים הראשונות, המנוע העיקרי להפעלת הכלים החקלאיים היו סוסים ופרדות, אחר כך הופיע הטרקטור הראשון ובעקבותיו, תוך שנים ספורות צוידה החקלאות בכלי עבודה מוטוריים. הוקמו לשרות ענפי החקלאות והמשק מוסך, מסגריה, נגריה.
חברת הילדים, שהבוגרים ביניהם היו במלחמת השחרור בני 10, גויסה באופן מתמיד לעבודה במשק החקלאי, כמו איסוף תפוחי אדמה, חליבת פרות, עבודה על ציוד חקלאי, איסוף חבילות חציר, קציר תלתן בחרמש ועוד.
השטח המערבי לכביש החוף (כ-300 דונם שהוחכרו לגליל ים כקרקע זמנית) נוצל תחילה לגידולי פלחה. בראשית שנות השבעים, אותרה שם באר ערבית נטושה ובעזרת ציוד שכור (כי לא היה אז כסף לקנות ציוד) הצליחו להפיק ממנה מים, ובעזרתם לגדל בוטנים. בשטח זה הקיבוץ הגיע לשיא תפוקה לדונם.
שטחי הגידול נקראו ע"ש אנשים ומקומות כגון "אבו ג'מיל ע"ש השומר שגר באחת הבארות, חלקת "נכה" שם היה דיר כבשים של נכה, חלקת "בית הקברות" בסמוך לבית הקברות ועוד.
בעונות השיא, היו גיוסים של כלל חברי המשק לענפים השונים (קטיף בהדרים, משלוחים בלול, עישוב בשדות, איסוף בוטנים וכו'). גם ילדים לקחו חלק בעבודות השונות, לאחר סיום ביה"ס ולפעמים במקומו...
בשנות השישים הוחכר שטח של גליל ים לטובת מפעל הבניה של הקיבוץ המאוחד. המפעל כלל קובץ של מפעלים: ערגול ברזל, נגריה, מסגריה, ועוד. מפעל הבניה נועד לשרת את הבניה בקבוצים. בראשית שנות השבעים , החליט הקיבוץ המאוחד לסגור את פעילותו, וגליל ים קנתה את המבנים והציוד שהיו בתחום פעילותו. גליל ים השכירה את האתרים שהתפנו ובכך יצרה מקור הכנסה נוסף וחשוב לכלכלת היישוב.
ענפים לא חקלאיים נוספים: תנחום (תפירה), גיזה (אריגה), מפעל הבטון, מדגל (מפעל מדי מים ואח"כ ברזים)
גלריית תמונות
NAME
NAME
מפת ענפי המשק, 1964 | החצרן עוזר לאיש המספוא | התלם הראשון |
---|---|---|
חריש פרדות | האורווה | גיוס לקטיף תירס |
גיוס לתירס | עבודה בשלחין | גיוס להובלת חציר |
גיוס תפוחי אדמה. על הטרקטור יושב יחזקאל "שטריבה" מחברת הנוער | ריסוס שדה תפוחי אדמה | מוציאים תפוחי אדמה |
שדות החיטה | שדה חיטה קצור | |
שדה הסייפנים | מבנה הרפת | הרפת |
הפרות | חלב ברפת | צוות הפרדס: מאחור עם הכובע דרור יעקובוביץ, מימינו דוד שופט |
משה אטדגי וגדעון פיק בדיש בוטנים | צוות שלחין 1965: מיזיה דקל, אריק פפקין וגדעון פיק | צוות השלחין 1981: ארז גרייר, שלומי אושפיזין, טוצי אבידוב, יצחק רובין, אדמונד יחזקאל, רז אמיר, אלון שופט (גדעון היה בחו"ל) |
דוד שופט בפרדס | מפעל בטון גליל ים | לול תרנגולות - גרסא 1 |
לול התרנגולות - גרסא 2 | לול התרנגולות - גרסא 3 | מבנה הלולים |
לול האווזים | לול האווזים | המשתלה ברפת לשעבר |
דיש בוטנים | ||
קטיף בננות, ימני על הטנדר קדימה בר | גדעון פיק בג'ון דיר | מטע האבוקדו |
בטון גליל ים | המיקסרים של הבטון | מפעל הבטון |