top of page

1. חדר האוכל

הסמל המרכזי לחיי השיתוף היה חדר האוכל.

חדרי החברים היו קטנים, ללא מטבחים ופינות אכילה, והחברים אכלו יחד בכל יום בחדר האוכל.

בחדר האוכל הוגשו 4 ארוחות ביום (כולל א. ארבע). חברים שלא יכלו להגיע לארוחות קיבלו משלוח בעזרת ה"מנשקה".

בשנים הראשונות הילדים היו אוכלים בחדרי אוכל נפרדים, צמודים לבתי הילדים.

בערבים, בשבתות ובחגים היו תורנויות של החברים לעבודה בחד"א (סידור, הגשה וניקיון), ובמשך השבוע עבד צוות קבוע.

בתחילה היה הצוות מגיש את האוכל לשולחנות, ובשלב מאוחר יותר שונתה השיטה ל"הגשה עצמית".

מעבר לסיפוק הצרכים הפיזיים של אכילה, הפך חדר האוכל למוסד בו התנהלו גם החיים החברתיים, הרוחניים, התרבותיים והפוליטיים של החברה. חברים היו נשארים בו לאחר ארוחות הערב ומאריכים לדון על ערכיהם ועתידם, וכן על ניהול המשק וסידור העבודה למחרת....

נערכו בו אירועים משותפים, החל מהסרט השבועי של יום ג' ועד "אסיפת הקיבוץ".

בכניסה היה לוח מודעות בו נתלה "סידור העבודה", דרכו למד החבר לאיזה ענף משובץ מחר: באחד מענפי במשק או בענפי השירות (חדר אוכל, בתי ילדים, מכבסה). סביב שולחן "סידור העבודה" נערכו דיונים סוערים...

בהתאם למרכזיותו בהוויה הקיבוצית, מוקם בחדר האוכל בלב הקיבוץ והיה המבנה הגדול והמהודר ביותר בקיבוץ.

 

כיוון שבעת העלייה על הקרקע שכן בראש הגבעה מחנה צבאי בריטי, נבנה הקיבוץ בשיפולים הדרומיים, וחדר האוכל הראשון הוקם בצריף גדול במרכז הישן של הקיבוץ.  לאחר פינוי המחנה הבריטי החל הקיבוץ להתרחב צפונה, וב- 1960 נבנה חדר האוכל במיקום הנוכחי, במרכז החדש של הקיבוץ. בשנת 1980 המבנה שופץ והורחב.

גלריית תמונות
NAME
NAME
NAME
bottom of page